שירים נבחרים
עכשיו כשהפסנתר
עַכְשָׁו כְּשֶׁהַפְּסַנְתֵּר נָפַל לִי עַל הָרֹאשׁ,
אֲנִי כְּבָר לֹא חוֹלֶמֶת תָּכְנִיּוֹת לִטְוָח אָרֹךְ,
לֹא יְכוֹלָה לִדְרֹשׁ, לֹא מוּכָנָה לִפְרֹשׁ,
יוֹרֶקֶת אֵשׁ, עוֹלָה בַּלֶּהָבָה –
עַכְשָׁו כָּל יוֹם הוּא יוֹם חָדָשׁ שֶׁל אַהֲבָה.
עַכְשָׁו כְּשֶׁיֵּשׁ רֵיחוֹת שֶׁל גֶּשֶׁם בָּאֲוִיר
וְהַחַזַּאי מוֹסֵר לְהִזָּהֵר מִשִּׁטְפוֹנוֹת –
אֲנִי דּוֹרֶכֶת בְּלִי מֵשִׂים עַל זְמַן שָׁבִיר,
נוֹבַעַת בֵּין סְדָקָיו בְּשֶׁצֶף שֶׁל תִּקְוָה –
עַכְשָׁו כָּל יוֹם הוּא יוֹם חָדָשׁ שֶׁל אַהֲבָה.
עַכְשָׁו כְּשֶׁהַחַיִּים זוֹרְמִים בִּמְהֻפָּךְ,
וְאֵין לָדַעַת כַּמָּה עוֹד נִשְׁאָר לָנוּ לִזְרֹם –
רַק אֲחַבֵּק אוֹתְךָ, שָׂמֵחַ וְעֵירֹם,
נִבְעַר מִבְּלִי לְהִשָּׂרֵף, עַד סוֹף הַפַּךְ –
עַכְשָׁו כָּל יוֹם הוּא נֵס שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁנִּשְׁפָּךְ.
נמרים
תָּאֵי סַרְטָן אוֹהֲבִים מָתוֹק.
בִּבְדִיקַת הַשִּׁקּוּף מַזְרִיקִים לַוְּרִיד תְּמִסַּת סֻכָּר קורן,
וְהַגּוּשׁ הַמַּמְאִיר מִתְנַפֵּל עָלָיו
כְּמוֹ נָמֵר עַל טָלֶה.
כָךְ הוא מִתְגַּלֶּה בִּמְלוֹא הֲדָרוֹ,
בִּגְלַל חֻלְשָׁתוֹ לְסֻכָּר,
וַאֲנִי מִתְפַּלֶּלֶת בְּכָל בֹּקֶר וְלִפְנֵי הַשֵּׁנָה
שֶׁבַּגּוּף המוכר, הַיָּקָר, הָאָהוּב, הַשָּׁקוּף,
נִרְאֶה צְלָלִיּוֹת אֵבָרִים -
קֵבָה, כָּבֵד וּמְעִי, לַבְלַב וְרֵאוֹת -
גּוּף צָרוּף,
לְלֹא נְמֵרִים.
תמ"א 38
בְּכָל הָרְחוֹבוֹת סְבִיבִי
הִתְחַדְּשׁוּת עִירוֹנִית מִתְפָּרֶצֶת:
חוֹפְרִים, בּוֹנִים, מְשַׁפְּצִים בְּרַעַשׁ גָּדוֹל.
בִּנְיָנִים וָתִיקִים עוֹטִים מַרְאֶה צָעִיר,
צוֹמְחִים לַגֹּבַהּ,
מַחְבִּיאִים סְדָקִים.
וּמָה אִתִּי?
גַּם אֲנִי כְּבָר פָּחוֹת עֲמִידָה
לִרְעִידוֹת אֲדָמָה.
לְעִתִּים עוֹלָה לְאִטִּי,
מַדְרֵגָה-מַדְרֵגָה.
מִי יוֹסִיף לִי קוֹמָה,
יָרִים מִרְפֶּסֶת,
יָקִים בי ממַד?
מִי יְחַזֵּק אֶת יְסוֹדוֹתַי הָרְעוּעִים,
מי יַחֲלִיף אֶת הַצַּנֶּרֶת הַדּוֹלֶפֶת?
בְּמַחְשָׁבָה שְׁנִיָּה,
אֵינֶנִּי מִבְנֶה.
אֲנִי עֵץ חַי,
עֲבֵה גֶּזַע וְעָנֵף,
נוֹגֵעַ בַּשָּׁמַיִם.
וְרַק שֶׁלֹּא יִכְרְתוּ אוֹתִי
כְּדֵי לְפַנּוֹת מָקוֹם
לִנְתִיב אוֹפַנַּיִם
אוֹ לְמַסְלוּל הָרַכֶּבֶת הַקַּלָּה
בְּצֶבַע סָגֹל.
שפגאט
אֲנִי נִקְרַעַת לִגְזָרִים, אֲנִי נִמְחֶצֶת בְּמַכְבֵּשׁ –
שָׁם מַרְעִיפִים עָלַי זֵרִים, וְכָאן פּוֹתְחִים עָלַי בְּאֵשׁ.
רוֹצָה לִצְרֹחַ וְלִבְכּוֹת, לָקַחַת חֹפֶשׁ אוֹ לִפְרֹשׁ –
כָּאן חִבּוּקִים וּנְשִׁיקוֹת, וְשָׁם עוֹרְפִים לִי אֶת הָרֹאשׁ!
אֲנִי נִמְתַּחַת בִּשְׁפָּגָאט בֵּין עֲבוֹדָה וּמִשְׁפָּחָה,
כֻּלָּם צְרִיכִים בְּבַת אַחַת הַכֹּל – וּמָה אֲנִי צְרִיכָה?
אֲנִי יוֹדַעַת לְתַקְתֵּק גַּם לָקוֹחוֹת, גַּם יְלָדִים,
לְהִתְחַבֵּר־לְהִתְנַתֵּק לַמַּכְשִׁירִים הַנַּיָּדִים,
לְאַהֲבָה וּמִשְׂחָקִים כְּמוֹ לִכְבִיסוֹת וּבִשּׁוּלִים,
וְלִפְרוֹיֶקְטִים מְרַתְּקִים וִישִׁיבוֹת מְנַהֲלִים.
רוֹצָה לִמְתֹּחַ אֶת הַזְּמַן, לִרְקֹד עַל כָּל הַחֲתֻנּוֹת,
לִהְיוֹת זְמִינָה בִּשְׁבִיל כֻּלָּם וּלְכֻלָּם לְהֵעָנוֹת,
לֹא לְהַרְגִּישׁ אֶת הָאַשְׁמָה – אֲנִי בְּסַךְ הַכֹּל אִשָּׁה
שֶׁמְּחַפֶּשֶׂת הַגְשָׁמָה, שֶׁכְּבָר כִּמְעַט־כִּמְעַט מִמְּשָׁה...
וְגַם אַתָּה שָׁם בַּשּׁוּחוֹת, אִם בְּאוֹר־יוֹם אוֹ בַּצְּלָלִים,
שֻׁתָּף סָמוּי לַהַצְלָחוֹת וּמְאַחֶה אֶת הַשְּׁבָרִים.
עַל קַו הַתֶּפֶר שֶׁנִּמְחַק בֵּין עֲבוֹדָה וּמִשְׁפָּחָה –
הַאִם אַתָּה עוֹד בַּמִּשְׂחָק? הַאִם אֲנִי שָׁם בִּשְׁבִילְךָ?